ראיתי שם בשורה ראש מרעיד קצת על צוואר דק מושט קדימה... את הרבי.
מה מאוד הבנתי את המילים שהוא אומר, כי לאט לאט הצטרפו אליו רבים בשורה...
הניגון כבר התפשט והגיע אל השכנים שלנו, הגיע וחדר איכשהו גם את שאר הבלוקים,
כי גם שם ראיתי יותר ויותר פיות נעים, וכתפיים, ראשים וצווארים שמתנדנדים כמעט בלי לנוע,
בזהירות גדולה, אבל בהחלטיות, קדימה ואחורה...
"יתגדל ויתקדש" נשמע שוב ושוב,
ואפילו אני יודע בכל אופן שזה מה שנקרא "קדיש", תפילה של יהודים לכבוד המתים...
ואומנם זו היתה הפעם הראשונה שגם אני, אני לא יודע למה, הרגשתי בחסרון מסויים, אפילו במין קנאה:
עכשיו, בפעם הראשונה, הצטערתי קצת שאני עצמי לא יודע להתפלל
כמה משפטים לפחות בשפת היהודים."
קרטס אמרה, הונגריה
