פורום הלווינים והטכנולוגיות הישראלי

יש לי מסך 7 אינצ' מקלט סטנדרטי DVB-T שזה לאחר בדיקות מה שצריך לקלוט את שידורי הניסיון של ערוץ1 ערוץ2 ערוץ10
האנטנה מותקנת טוב והכל מוגדר היטב ברסיבר עשיתי את כל סוגי החיפוש ואין שום תחנה.
באתר של עלי GODIGITAL נאמר שקולטים את זה בשידורי ניסיון הינה ציטוט

"The second transmitter is located in Tel Aviv and is a local one.
The current mux contains three channels : IBA 1, Channel 2 and Channel 10.
Frequency : ( both) UHF 29"

יש מישהו כאן שקולט שידורים קרקעים של דיגיטל ?
אנא צרו קשר באימל אם אתם לא רוצים לפרט יותר מידי בפורום מסנג'ר n_Avi@hotmail.com

אולי צריך לתת Frequency מיוחד מה מיספרו אולי זה יפתור את הבעיה.
אני יכול לצרף תמונות מצילמתי את המכשיר במהלך החיפוש אולי זה יעזור למישהו.

אבי 0548066162

אני גם לא קולט כלום באזור ראשון

אם איזה מכשיר אתה לא קולט ?
אתה חייב DVB-T או לרכב או USB
אנטנה קטנה ביתית מספיקה.
אני לא מבין את עלי הוא נתן שם נתונים בחשאי באנגלית יש פרטים על התדרים ובעברית אין
ומה שהוא רשם אפיק 29 זה לא נתון שעוזר זה סתם מספר תחנה צריך את את התדר ובאיזה איזור ניקלט !

לא יודע עם זה עלי כתב אבל מי שכתב את זה חבל סתם להטעות אנשים כי אני לדוגמא סמכתי על זה שיש שידורי ניסיון וקניתי רק בעקבות האתר את הרסיבר עכשיו אין לי מה לעשות איתו.

האמת שגם אני רכשתי מהסיבה הזו.

לי יש מקלט USB ובסריקה מלאה בכל סוגי הרוחב פס אין כלום!! חבל על הכסף.

כמה שאני שמעתי . הערוץ 28 UHF . הילבישו עלו את התדר הדגיטלי . לכן צריך ליקלוט טוב
את הערוץ הזה . שזה הערוץ 1 באנלוג המשודר מירושלים . קודם תנסה ליקלוט את הערוץ האנלוגי . ואים יש קליטה טובה חבר את האנטנה לרסיבר .
כך את דברי בערבון מוגבל . את כול התאוריה הזו סיפר לי טכנאי מטלראן . שיש לו כזה ממיר והוא קולט לסרוגין .

שלום,

הרגע בדקתי והשידור הדיגיטלי נקלט - ערוצים 1 2 ו-10.
ערוץ 1 כרגיל ללא פס קול.

אני גר ברחובות ויש לי ממיר DVB-T של PHILIPS.
בפעם הראשונה שהפעלתי את הממיר עשיתי סריקת תדרים אוטומטית והוא מצא את הערוצים.

לפני כמה ימים בדקתי ולא היה שידור.

דיברתי לפני חודשיים עם טכנאי ברשות השידור שאמר שאלו שידורי נסיון,
והם לא מתחייבים שתמיד הם ישדרו.

האם אתה משתמש באנטנה פנימית?

אני משתמש באנטנה חיצונית.

בעבר שכשהשתמשתי באנטנה פנימית עם מגבר מובנה היו הפרעות בקליטה,
והשידורים האנלוגיים היו באיכות ירודה, ומכאן הקושי בקליטת שידור דיגיטלי.

רק בקומת הגג הצלחתי לקלוט שידור אנלוגי באיכות סבירה ואת השידור הדיגיטלי ללא הפרעה.

אז מה התדר
אין כזה דבר אפיק 28 או 29 בחיפוש
לכל אפיק כזה יש תדר כמו טרנספונדר וכנראה שידורי הניסיון בתדר מסוים לא סטנדרתי שהמכשיר מכיר.
בדקתי ליד עירית תל אביב היום.

אולי בכלל לא היו שידורים ובגלל זה לא ניכנס ערוצים בסריקה ?

הינה מיסמך שקיבלתי מהרשות השניה
מדברים מדברים ואין כלום מקווה לקראת הבחירות מי שיצהיר שיעבור לDVB אני בוחר בו.




שידורי טלוויזיה
ספרתית - דיגיטלית
DVB-T
(Terrestrial Digital Video Broadcasting -)

תקציר מנהלים

רקע

(Digital Video Broadcast – Terrestrial) DVB-T היא שיטה לשידור קרקעי של טלוויזיה דיגיטלית. בשיטה זו יש בשידור אינפורמציה ספרתית (ביטים) ובה כל מידע החוזי והשמע. לשיטה זו נדרש מקלט טלוויזיה דיגיטלי או "מפענח" (Set Top Box) מתאים, אשר מפיק מרצף הביטים את התמונה והקול, ואילו בשיטה הישנה, האנלוגית ,השידור מבוצע על ידי גל נושא ובו מידע התמונה, הצבע והקול באופן אנלוגי.

מטרת המעבר לטלוויזיה הדיגיטלית היא לאפשר מספר שיפורים:
א. קליטה חדה וברורה יותר. בשיטה האנלוגית, שמשתמשים בה כיום, משתנה איכות התמונה בהתאם לאיכות הקליטה ולטיב המקלט.
ב. חיסכון בספקטרום התדרים שהוא משאב לאומי יקר. בשיטה זו ניתן לשדר מספר ערוצים באותו התדר.
ג. הוספת יישומים נוספים ומגוון אפשרויות צפייה.


שיטת השידור של טלוויזיה ספרתית

שיטת השידור מבוססת על דגימה, על "כיווץ" אות הטלוויזיה בשיטה הקרויה MPEG
(Motion Picture erts Group) ועל אפנון בשיטה הקרויה OFDM
(Orthogonal Frequency Division Multiplex). בשיטה זו יש שימוש במספר רב של גלים נושאים הקרובים בתדר ובמרווחי זמן. כל אחד מהגלים הנושאים (Carriers) מאופנן בשיטה הקרויה QAM.

יתרונותיה של השיטה:
א. חסינות מתופעות נלוות להתפשטות הגל דוגמת "ריבוי נתיב" (multipath) או "הד". כתוצאה מכך, נמנעות גם תופעות של הופעת תמונה על תמונה (Ghosting).
ב. השיטה מאפשרת שידור ב – SFN (Single Frequency Network) כיוון שאם קיים משדר
נוסף באותו תדר בקרבת מקום, ההתייחסות של השיטה אליו היא כאל "ריבוי נתיב".
ג. ניתן להשתמש בשלב הראשון במקלטי טלוויזיה אנלוגיים, בתוספת "ממיר" –
“Set Top Box” .






רשת SFN- יתרונות וחסרונות

בשיטת OFDM נמנעת תופעת ההד (Ghosting), משום שברשת קיימים פרקי זמן להגנה בין גלי הנושא. פרקי זמן אלו מאפשרים סינכרון המערכת עד להשהיות המתרחשות בפרקי זמן אלו. כתוצאה מההפעלה של שיטת ה- OFDM מתאפשר גם שידור מקבץ ערוצים בתדר יחיד ב- SFN. בשיטת זו משודרים מספר ערוצי טלוויזיה באותו תדר וברוחב סרט של 8 מגהרץ. לעומת זאת, ברשת שידור אנלוגית שידור בתדר יחיד אינו אפשרי, משום שקליטת אותות טלוויזיה אנלוגיים מושהים עקב הבדלי מרחק בין המשדרים למקלט וגורמים לתופעות הד (Ghosting) במקלטי הטלוויזיה.

היתרונות הגלומים במימוש רשת SFN:
א. חיסכון ניכר בספקטרום.
ב. אחידות במשדרים (כולם מכוונים לאותו תדר) ותחליפיות טובה יותר בין חלקי הרשת.
ג. אפשרות פשוטה להוספת ממסרים קטנים בהתאם לצורך.

החיסרון העיקרי של רשת SFN הוא בחיבור הערוצים המשותפים ברשת. חיבור הערוצים מחייב סינכרון ביניהם ותאימות מלאה בדיגיטיזציה שלהם. חוסר התאימות ובעיות הסינכרון הן הסיבות העיקריות לכך שבחו"ל יש מספר רב של ערוצי שידור העובדים בשיטות של MFN (Multi- Frequency Network).

חיסרון נוסף של SFNהוא בפגיעות של הרשת לגורמי הפרעות (מכוונים ולא מכוונים) בתדר הרשת. בשעה שיש גורם המייצר חסימה ברשת, עלול להיות מצב שבו חלק ניכר מהרשת חסום.
מסיבה זו, מומלץ לעיתים לייצר (לפחות חלקית) שתי רשתות SFN, מקבילות כמובן, בערוצים שונים. מומלץ להקים שתי רשתות SFN רק בשלבים מתקדמים יותר ולא בשלב הראשון, בעיקר עקב ההכפלה של עלות ההקמה.



יישומי DVB-T

מרבית הצופים בעולם קולטים את ערוצי הטלוויזיה בכבלים ובלוויין. בקליטה הקרקעית משתמשות בעיקר שכבות סוציו- אקונומיות נמוכות, יחסית, שבעבורן קליטת הערוצים בתשלום היא הוצאה גבוה.



מצב ה- DVB-T בעולם

כללי

קבלת ההחלטות בעניין אימוץ תקנים חדשים מושפעת מהנעשה בעולם בתחום זה, ומזמינותו המסחרית של הציוד הן לשידור והן לקליטה.

במספר מקומות בעולם אומצו תקנים כמפורט להלן:
א. בארה"ב, אומץ תקן ATSC שפיתחה “Advanced Television Systems Committee”.
ב. באירופה, אומץ תקן DVB שפיתחה קבוצת ה- ”Digital Video Broadcasting”.
ג. ביפן, אומץ תקן (Integrrated Services Digital Broadcasting) ISDB שפיתחה NHK.


ארה"ב
בדצמבר 1966 אישרה ועדת התקשורת הפדרלית (FCC) את אימוץ השיטה אשר הציעה ATSC. התקן מחייב שידור DVB-T ברוחב ערוץ של 6 מגהרץ. הווידאו בשיטת דגימה ודחיסה “MPEG-2”. דחיסת הקול בשיטת “DOLBY AC – 3” .
התקן שאומץ בארה"ב אינו מחייב מספר שורות או יחס אורך / רוחב מסך. לפיכך התקן מאפשר פורמטים שונים של תמונות.


אירופה
בקבוצת ה-DVB האירופאית קיימים יצרנים, גופי שידור ורגולטורים. ה- DVB מציע גרעין של מערכות המיועדות לכסות מגוון של שידורים: שידורי “Off Air” , שידורי לוויין DVB-S, שידורים בכבלים DVB-C ועוד.
רוחב סרט הערוץ בשיטה האירופית הוא 8 מגהרץ, ואילו בשיטה האמריקנית רוחב הערוץ הוא 6 מגהרץ. הווידאו בשיטה זו, הוא בשיטת דגימה ודחיסה “MPEG-2”. האפנון הוא בשיטת “OFDM”. יצוין עוד, כי ETSI (מכון התקנים האירופי) צפוי לאשר את התקן כמחייב לכל הקהילייה האירופית.



אוסטרליה
בתחילת 1997 החליטה רשות השידור האוסטרלית (ABA) להתחיל בשידורים דיגיטליים בינואר 2001. רשות השידור האוסטרלית אימצה את השיטה האירופית בשילוב שמע בשיטת “DOLBY” . השידורים הדיגיטליים החלו בתחילת שנת 2001 , בשלב הראשון בד בבד עם
השיטה האנלוגית.



אנגליה
בנובמבר 1998 אנגליה החלה בשידורי DVB-T, בשיטת DVB האירופית .


ארצות אחרות
פעילות המעבר ל DVB-T מתקיימת במדינות נוספות: יפן, קנדה, צרפת, גרמניה, פינלנד, דנמרק, שבדיה וניו זילנד.



יישום DVB-T בערוץ 2 ובערוצים נוספים

כללי

יישום ה- DVB-T בערוץ 2 (ובערוצים הנוספים: 10,33 וערוץ 1) מוצע לביצוע על ידי הסבת מערך המשדרים הקיים לשידור דיגיטלי ב-SFN. על סמך הניסיון שנצבר במקומות אחרים בעולם,
בשלב ראשון הסבת המשדרים אינה אפשרית בעקבות הצורך בתקופת חפיפה ממושכת למדי – כשנתיים – מהכנסת השידורים הדיגיטליים ועד הפסקת השידורים האנלוגיים. בתקופה זו נותר מערך המשדרים האנלוגיים ומתפקד בד בבד עם השידור הדיגיטלי. הכנסת המשדרים הדיגיטליים תארך כשנה ומעלה, פרק זמן דומה יידרש להפסקת השידורים האנלוגיים. מכאן צפוי, כי יישומו של ה- DVB-T מתחילתו עד סיומו יארך כשנתיים עד 4 שנים (!)


כלכלת המעבר ל- DVB-T

במעבר ל- DVB-T ישנן עלויות לא מבוטלות, שעל פי רוב, הן עלויות תשתית חד פעמיות. מאידך , יש חיסכון שנתי ניכר, בעיקר בכל הקשור להפחתה של עלויות אגרת התדרים, המקטע הלווייני ותחזוקת תחנות שידור. ברמה הלאומית המעבר ל- SFN כרוך בפינוי ספקטרום המאפשר הקצאתו למשימות לאומיות אחרות. מאחר שהספקטרום הוא משאב לאומי יקר וללא תחליף, הרי פינויו רצוי תמיד. לפיכך, יש לשקול את עלויות המעבר ל-DVB-T לעומת החיסכון המושג הן ברמת הערוץ והן ברמה הלאומית.

חיסכון בתחזוקת תחנות שידור

עלות התחזוקה של תחנות השידור תלויה בשלושה גורמים מרכזיים:
א. הספק תחנות השידור - עלות התחזוקה נמוכה יותר לתחנה בעלת הספק נמוך יותר.
ב. כמות תחנות השידור - הפחתת תחנות השידור פירושה, בין היתר, הפחתה בעלויות התחזוקה השוטפות.
ג. שונות התחנות - אם התחנות שונות זו מזו, עקב הספקים שונים או תצורה שונה, הדבר יביא לריבוי חלפים, הדרכה וכוח אדם לתחזוקה ייחודית. במצב שבו תחנות השידור אחידות בצורתן, התחזוקה פשוטה יותר וממילא זולה יותר.

המעבר ל-DVB-T צפוי לגרום להפחתת עלויות בכל שלושת המרכיבים אשר צוינו לעיל:
א. הפחתה ניכרת בהספק התחנות.
ב. הקטנת כמות התחנות.
ג. הקטנת השונות של תחנות השידור.

על אף שאין אפשרות להעריך במדויק את החיסכון, אשר יושג בסעיף תחזוקת התחנות, אין ספק, כי צפוי חיסכון ניכר גם בסעיף זה.

עלות ההקמה
אחד המרכיבים הגבוהים בעלויות ההקמה הוא התשתיות. הסבת משדרים אפשרית טכנית , אך לאור הצורך , כאמור, בתקופת חפיפה ארוכה בין השידורים האנלוגיים לדיגיטליים, נראה שאין ההסבה מעשית. עם זאת מומלץ, ככל הניתן, לבצע את התקנת המשדרים החדשים באתרים קיימים של המשדרים האנלוגיים. אם הכוונה להתבסס על מיקומי תחנות קיימות, אזי עלויות ההקמה מסתכמות רק בעלויות הציוד והתקנתו. קיימות עלויות נוספות שיש להביאן בחשבון כגון השלמת / הסבת התמסורת הלוויינית ל-DVB-S , שינויים במקש"מים וכיו"ב.



עלות הממירים (Set Top Boxes)

בשיטת השידור המוצעת נדרשים ממירים, שיקלטו את השידור הדיגיטלי וימירו אותו לשידור אנלוגי. הסיבה העיקרית לצורך בממירים היא שהרוב המכריע של מקלטי הטלוויזיה שבידי הציבור אינם מתאימים לקליטה דיגיטלית. מתברר גם, כי מרבית הטלוויזיות הדיגיטליות הנמכרות היום עולות בכ- 20% יותר מהטלוויזיות האנלוגיות בגדלים המקבילים. לפיכך, הציבור עדיין אינו שש לרכוש מקלטי טלוויזיה דיגיטליים. במצב נתון זה לא יהיה מנוס מלהשתמש בממירים, לפחות בשנים הראשונות להכנסת ה- DVB-T.
הממירים הקיימים בשוק, הם על פי רוב, בעלי מאפיינים רבים ומגוונים. חלקם מתאימים גם לערוץ חוזר (דוגמת ערוצים אינטראקטיביים או הזמנת (Pay Per View ואף לאפליקציות אינטרנט. לפיכך, כדי לקבוע את סדר גודל העלויות הכרוכות בממירים נדרש לאפיין את ערוצי השידור – האם יישארו במתכונתם הקיימת או יעברו לערוצים אינטראקטיביים או אף Pay Per View.
לצורכי הערכה ניתן להניח כי מחירי ממירים הם כ- 200-100 $.
התשלום בעבור הממירים יכול לבוא מהצופים או מהמדינה. הפצה מהירה של הממירים תבטיח מעבר מהיר מהתמסורת האנלוגית ל- DVB-T. אם יינתנו לצופים ממירים בסבסוד ניכר או בלי תשלום, הדבר יצמצם את משך המעבר ל- DVB-T.
מרבית צופי ערוץ 2 בקליטה קרקעית (כמו צופי ערוץ 1) נמנים עם העשירונים הנמוכים וייתכן שרכישת ממיר היא הוצאה כלכלית גבוה בעבורם. אם לוקחים בחשבון את החיסכון המושג במעבר ל- SFN , אין ספק כי סבסוד הממירים מוצדק.



סיכום והמלצות

המעבר של שידורי ערוץ 2 לשיטת שידור דיגיטלית והוספת מאפייני שירות, אשר בעתיד הקרוב יהיו סטנדרטיים בכל העולם הם צעדים הכרחיים לשמירתו של ערוץ 2 בחזית הקידמה.
השיטה הדיגיטלית שעליה ממליצים גורמי התקינה האירופית היא “DVB-T”.

המעבר לשיטת DVB-T מאפשר שימוש ב- SFN שיגרום:
א. פינוי ספקטרום התדרים שהוא משאב לאומי חשוב.
ב. חיסכון כספי ניכר.

על בסיס הניסיון הנצבר בעולם מומלץ לעבור ל- DVB-T בהדרגה ובחפיפה עם המשך השידורים האנלוגיים. השלבים העיקריים המומלצים במעבר:
1. הכנת תשתית תמסורת מתאימה ממרכז השליטה והבקרה לתחנות השידור.
2. תוספת הדרגתית של ציוד שידור DVB-T בתחנות הקיימות.

יש לתת את הדעת לנושא הממירים (Set Top Boxes), ולשקול סבסוד של הממירים לפחות לשכבות סוציו-אקונומיות מסוימות ואולי גם ליישובים שלמים.

אפיק: UHF 29
תדר: 538 MHz

באור יהודה או תל אביב זה ניקלט ?
קיבלתי אנטנה שחורה קטנה לרכב זה מספיק ?
זה שידורים שניפסקים מידי פעם או שקול הזמן יש סיגנל מהתדר הזה כי עכשיו בתל אביב ליד העיריה לא מצאתי סיגנל בתדר הזה.

יש לי את המכשיר מספטמבר. עד לאחרונה היו כמעט כל הזמן שידורים (כשאני בדקתי).
אולי לקראת סוף השנה נגמר התקציב של שידורי הניסיון.
בדקתי לפני חצי שעה, ולא היה שידור.

אמרו לי ברשות השידורים שמדובר בשידורי ניסיון בלבד, שאינם סדירים.

עם אנטנה פנימית הצלחתי לקלוט (שידורים אנלוגיים ודיגיטליים) רק בעזרת מגבר ובמקום שלא היו מכשולים (קירות בטון וכד').

אין לי קשר לרשות השידור וגם לא לבזק אשר מבצעת את שידורי הניסיון.