נשלח: 13 פברואר 2006, 13:41
אישה מתקשרת למחלקה פנימית ג' בבי"ח במרכז הארץ ואומרת: "שלום, אני רוצה לדבר עם אחראי לגבי מידע בנוגע לחולה שלכם. אני רוצה לדעת אם החולה מרגישה יותר טוב, מחלימה כצפוי, או שמצבה הורע."
"אנו מוסרים מידע רק למשפחה הקרובה" אומרת האשה שענתה לטלפון.
"אני בת משפחה קרובה מאד" עונה האישה.
הקול בצד השני של הקו אומר, "מה השם ומספר החדר של החולה?"
"שרה פינקל, בחדר 302"
"אני אעביר אותך לעמדת האחיות".
"עמדת האחיות שלום, מה אפשר לעזור ?"
"אני מבקשת לדעת את המצב של שרה פינקל בחדר 302".
"רק רגע, תני לי להסתכל על הגיליון שלה. או כן, גברת פינקל בסדר גמור. היא כבר אכלה לבד, לחץ הדם שלה תקין, ובדיקות הדם שלה בסדר. הולכים לנתק ממנה את האינפוזיה, אם היא תמשיך להראות השתפרות, ד"ר כהן ישחרר אותה הביתה מחר בצהריים."
האשה אמרה: "תודה לאל! זה נפלא, חדשות נהדרות! כל כך הוקל לי!"
האחות אמרה: "מההתרגשות שלך אני מבינה שאת משפחה קרובה מאוד!".
"לא בדיוק," אמרה האשה, "אני שרה פינקל מחדר 302 ואף אחד פה לא אומר לי כלום.
"אנו מוסרים מידע רק למשפחה הקרובה" אומרת האשה שענתה לטלפון.
"אני בת משפחה קרובה מאד" עונה האישה.
הקול בצד השני של הקו אומר, "מה השם ומספר החדר של החולה?"
"שרה פינקל, בחדר 302"
"אני אעביר אותך לעמדת האחיות".
"עמדת האחיות שלום, מה אפשר לעזור ?"
"אני מבקשת לדעת את המצב של שרה פינקל בחדר 302".
"רק רגע, תני לי להסתכל על הגיליון שלה. או כן, גברת פינקל בסדר גמור. היא כבר אכלה לבד, לחץ הדם שלה תקין, ובדיקות הדם שלה בסדר. הולכים לנתק ממנה את האינפוזיה, אם היא תמשיך להראות השתפרות, ד"ר כהן ישחרר אותה הביתה מחר בצהריים."
האשה אמרה: "תודה לאל! זה נפלא, חדשות נהדרות! כל כך הוקל לי!"
האחות אמרה: "מההתרגשות שלך אני מבינה שאת משפחה קרובה מאוד!".
"לא בדיוק," אמרה האשה, "אני שרה פינקל מחדר 302 ואף אחד פה לא אומר לי כלום.