פורום הלווינים והטכנולוגיות הישראלי

מוישה וגיטל היו נשואים 65 שנה. גיטל הייתה פולניה נודניקית ממדרגה ראשונה
והייתה מנדנדת למוישה על כל דבר. כל הזמן מתלוננת, נרגנת, רוטנת, מנדנדת ומציקה על כל
נושא. בלתי-מרוצה תמידית. הזמן היחיד בו הייתה למוישה מנוחה מהנדנודים
האינסופיים שלה היה בזמן שהיה מסתובב עם הפרד והעגלה שלו ומוכר גרוטאות.

יום אחד הביאה גיטל ארוחת צהריים למוישה באמצע עסקת גרוטאות. הוא מייד
נפנה מעיסוקיו, החנה את הפרד-והעגלה בצל, התיישב על גדם עץ והתחיל לאכול, וגיטל
רטנה ורגנה כהרגלה בקודש.

פתאום התרומם הפרד על שתי רגליו האחוריות, בעט בראשה וגבה של גיטל, והרג אותה
במקום.


בלוויה שהתקיימה למחרת, שם לב הרב, שכאשר ניגשו נשים לנחם את מוישה הוא
היה מרכין ראשו ומהנהן לחיוב בהכנעה רבה, אבל כאשר ניגש אליו גבר, לאותו עניין,
הוא היה מתיישר ומניד ראשו בתקיפות לשלילה.

למחרת שאל אותו הרב: "מוישה, למה הנהנת לחיוב כאשר ניגשו אליך נשים"?
מוישה: "הן באו אלי וסיפרו לי בשבחה ומעלותיה של גיטל או כמה היא בישלה
טוב וכמה הייתה טובה לאנשים ונאלצתי, כמובן, להסכים".


הרב: "והגברים? למה הנדת בשלילה"?
מוישה: "כולם רצו לדעת אם אני מוכר את הפרד ..."