פורום הלווינים והטכנולוגיות הישראלי

תודה על הקישור
בדיוק מחר אני עולה לירושלים עם הילדים.

ביליתי מספר ימים בשבוע שעבר בירושלים , נפלא .לבקר בחוצות היוצר ולקינוח המופעים מידי ערב, זאת היתה מממש חוויה .

פרופלור,
זה יריד לכבוד טבארקו קאלה
שיוצא ביציאות לחוצות ויוצר מצבים ליריבות

לא קאלה היא לא קאלה דרכינו....

פאול ברוך הבא לעיר

אני בירושלים בשעות הערב כך שאם תרצה אפשר להפגש....

יום נפלא ובילוי נעים
פרופלור

אני מגיע ביום חמישי לסחרוב..

גדול!!! גם אני שם עם משפחתי המצומצמת...

אנחנו מתכננים להגיע ביום רביעי לביקור
בעיר הקודש.נצא בבוקר ונמשוך כמה
שיותר עד שנתעייף.
הילדים רוצים ללכת ליד ושם.אחר כך נראה
לאיפה נמשיך.מעניין יהיה בטוח.
מה זה סחרוב ?

ברי סחרוב

ההיתי שם
לא שווה 45 שקל !

מה לא שווה סחרוב או היריד?

הכל ענין של טעם.

45 שח אם אני לא טועה זה מחיר לסרט או טיפה יותר, את זה בוודאי שווה.

יום נפלא
פרופלור

טוב שלא הלכתי - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3438480,00.html

ממש חוצפה!!

ישראל! בתור ירושלמי ובתור מהנדס שנלחם למען נגישות למוגבלים בתנועה אני ממש מ ת ב י י ש !!!

חייב להוסיף שגם לי הייתה שם חוויה לא נעימה. אתם בטח תגידו שאני משוגע ודון קישוט אבל בכל זאת.

אחרי שהסתובבתי בדוכנים ושמעתי הופעה של גיטריסט בלדי אולייר המדהים עם שני בניו, התחלתי לזוז לכיוון ההופעה המרכזית של ברי סחרוב. הייתי עם בני בן 10 ואשתי. היה די מלא כבר אך מצאתי מקום די למעלה אבל רואים טוב. לא הספקתי להתיישב - באו שלוש בנות בגיל 19/20 והתחילו לעשן על כל הסביבה. רבים סבלו אך שתקו. אני דרשתי שיפסיקו ושזה מקום ציבורי - איפה - צחקו לי בפנים. אני די יצאתי מדעתי וצעקתי ולא נתתי להן מנוח אך איש לא הצטרף אלי הייתי לבד במחאתי . העישון כמובן רק התחזק ואני נכנעתי ופרשתי. פשוט נסעתי הביתה והערב היה הרוס. בין היתר אמרתי לבנות אלה שהן מכריחות אותי לעשן וזה ממש אונס - רק צחקו עליי. בטח הבנות האלה הן ראשונות שיצעקו נגד "כפיה דתית" וכדומה אבל אין להן כל רגישות לאנשים שלא מעשנים. עכשיו תגידו לי "בוקר טוב" "איפה אתה חי" "כולם מעשנים במקומות כאלה ועוד תחת כיפת השמיים". מה שלא תגידו אני חושב שדווקא אני צודק.

לילה טוב
פרופלור

פרופלור אתה צודק ולא בגלל שזה מקום ציבורי או שיש חוק כזה, אלא בגלל שהן היו צריכות להפסיק בגלל שזה פשוט מפריע למשהו והוא ביקש.
חינוך מקולקל במקום שמתקלקל מיום ליום

פרופלור,אתה לא זוכר איפה אתה חי ?
הרי אם ביקשת אז הם ידליקו סיגריה מסיגריה
ועוד יהנו מזה שאתה סובל ואחר כך יהיה גם
מה לספר לחבר'ה.
צודק אריק,זה הכל עניין של חינוך !

מה הקשר לחינוך בכלל אתם לא יכולים לכפות את דעתכם על קהילת המעשנים בכל מקום
ועוד בפרט תחת כיפת השמים.אני מאמין שאם לא היית צועק אולי הם היו מוכנות אבל לא חייבות
זו הנאתם .חשבת להחליף מקום?
האמן לי שגם לי זה מאוד מפריע נגמלתי מעישון של 25 שנים לפניי 4 שנים וזה יותר מגעיל
אבל זו זכותם ואין שום קשר לחינוך ואתה יודע מה בגלל שאתה נעול על כך שאתה צודק
אתה לא מבין צא מהבועה והנח לאחרים לחיות סך הכל קילקלת להם את ההנאה במופע

אלי שלום. בשורה התחתונה הן קלקלו לי לא אני להן. אני עזבתי והן נשארו לקפוץ ולהנות. אני נסער עד עכשיו בטוח שהן לא כל כך.

להחליף מקום? לא! בשלב זה כבר לא היו מקומות פנויים גם בצד ואנשים עם כרטיסים לא יכלו להכנס בגלל הגבלת כמות צופים. חוץ מזה הן לא היו היחידות שעשנו רק הן היו לידי והפריעו לי אני לא נלחם עם כל מעשן באשר הוא.

עכשיו הדבר החשוב - ההנאה של המאשנים גורמת סבל ונזק בריאותי ללא מעשנים ולכן אין להם זכות לעשות זאת במקום ציבורי. זה ברור וזה החוק. מי שרוצה לעשן וזכותו - יילך הצידה או למקום המיעד לכך. זה כל כך פשוט וברור שאני לא מבין על מה בכלל הויכוח. זה נכון גם בפאב פרטי וגם במקום עבודה, גם בהופעה תחת כיפת השמיים. תבין, אני לא התנגדתי שיעשנו באופן עקרוני, הבעיה שישבו אנשים בצפיפות ולא היה ניתן להמנע מלנשום את העשן פנימה, פשוט לא ניתן. אנשים סובבו ראש, סתמו את הפה אך סבלו בשקט אף אחד מלבדי לא אמר מילה. דווקא אתה אלי שנגמלת כמוני מעשון היית צריך להיות בעד הפסקת העישון במקומות ציבוריים ולא לצדד באיזה חופש פרט שגורם נזק לפרטים אחרים שלא יכולים להתגונן מפניו.

שבת שלום
פרופלור

eli @ 17/8/2007, 08:42 כתב:
אבל זו זכותם ואין שום קשר לחינוך ואתה יודע מה בגלל שאתה נעול על כך שאתה צודק
אתה לא מבין צא מהבועה והנח לאחרים לחיות סך הכל קילקלת להם את ההנאה במופע

זה קשור רק לחינוך
המעשנות ידעו שהמעשה מפריע, ולא רק לפרופלור, ופשוט בחרו להמשיך ולעשן כי זה חוקי ? איפה החינוך לכבוד לזולת , אז מה אם זה חוקי

זאת לא שאלה אם היה מותר להם להם על פי החוק או לא (ולא מותר, כי גם מקום פתוח יכול להיות ציבורי).
מותרים הרבה דברים עפ"י חוק שגורמים נזק או אי נעימות לאחרים.
מותר לכלב שלי לעשות את צרכיו על הדשא בגינה, כי בעיירה שלי עוד לא העבירו חוק נגד זה
מותר לי לעשות על האש בגן מול בית הכנסת בשבת
מותר לי לאכול שם גם פיתה ברחוב בפסח , או מוזיקה רועשת בכיפור
ללכת עם עקבים באמצע הלילה
לא לתת לרכב שמנסה להיכנס מרחוב צדדי להשתלב בכביש
לתלות כביסה רטובה מעל זו היבשה של השכן
לעשות סקס שכל השכונה תשמע
להשתזף בעירום בבית שלי על הגג מול החדר של הילד של השכנים

ועוד אין סוף דוגמאות

אני מאמין בסיביליטי - פרופלור יקרא לזה - "ואהבת לרעך כמוך"
אם כולם היו מחונכים לחשוב גם על הזולת רגע לפני כל מעשה (גם אם הוא חוקי) ולא רק על מה עצמם או מה מותר להם היינו חיים במקום הרבה יותר נעים

מתוך הספר של תמי לנצוט ליבוביץ על גישת הסיביליטי :

"קודם כל, נקדים ונאמר שהנימוס, בניגוד למה שחושבים רבים, אינו מתמקד במילים "תודה, בבקשה וסליחה". הנימוס מדבר על התחשבות והתייחסות (חיובית!) – ובכלל זה, התייחסות לעצמי, התייחסות לאנשים שאיתי והתייחסות לסביבה בה אני נמצא. נקודת המוצא היא שכל אדם הוא עולם. צריך להכיר ולכבד את העובדה שלכל אחד יש דעות משלו, אמונות, פחדים, תחביבים, שאיפות וכן הלאה.

אנחנו לא חייבים להסכים עם הדעות והגישות של כולם, אבל אנו בהחלט צריכים לדעת על קיומם ולכבד אותם. העובדה היא כי כולנו נולדנו לחיות בתוך חברה, אבל כדי שזה יתאפשר חייבים איזשהו "דבק" אשר יאחד את כולם, יגשר עם פערים ויאפשר קיום חברתי נעים, תקשורתי ומהנה.

למעשה, העיקרון המנחה ובונה את הנימוס הוא ההגיון, השכל הישר. הנימוס אומר לנו, בואו נעצור לרגע ונחשוב. מה מרגיש הצד השני, מה יהיו ההשלכות של המשפט אותו אני רוצה להגיד? מה תהייה ההשפעה של המעשה אותו אני מתכנן לעשות? ההשהייה הזאת, שמנטרלת את הפעילות מתוך דחפים ואינסטינקטים, מאפשרת לנו לבחור את דרכי הפעולה הנכונות. הכלים האלה, הנובעים מהנימוס, מהווים למעשה אמצעים למיומנות חברתית. בזכות כלים אלו, יידע כל אחד כיצד עליו להתנהג ומה עליו לעשות בכל סיטואציה אליה הוא נקלע, גם אם היא זרה, מביכה או מאיימת."