נשלח: 26 דצמבר 2008, 23:37
ישראל רוכש משכנו חמור במאה שקל. המוכר מבטיח
למסור את החמור למחרת היום.
אלא שלמחרת היום מודיע השכן, "מצטער, חדשות
רעות: החמור מת".
ישראל : "טוב, אז רק תחזיר לי את הכסף שנתתי לך
עבורו". "מצטער", עונה
השכן, "אין לי אפשרות כיון שכבר בזבזתי אותו".
ישראל : "טוב, אז תביא לי לפחות את הגוויה".
השכןן: "מה תעשה בגויית חמור?"
ישראל: "אוציא אותה להגרלה" .
השכן: "אינך יכול להוציא להגרלה חמור מת".
ישראל: "בוודאי שאני יכול, חכה ותראה. אני לא
אספר שהחמור מת".
כעבור חודש ימים פוגש השכן את ישראל ושואל
אותו: "מה היה עם החמור המת?"
ישראל: "הוצאתי אותו להגרלה" מכרתי 500 כרטיסים
תמורת שני שקל כל אחד,
והרווחתי 998 שקלים".
השכן: "מישהו התלונן?".
ישראל: "רק זה שזכה בהגרלה, אז החזרתי לו את
מחיר הכרטיס שלו".
היום עובד ישראל במשרד האוצר ומוכר לנו אגרות
חוב ממשלתיות.
למסור את החמור למחרת היום.
אלא שלמחרת היום מודיע השכן, "מצטער, חדשות
רעות: החמור מת".
ישראל : "טוב, אז רק תחזיר לי את הכסף שנתתי לך
עבורו". "מצטער", עונה
השכן, "אין לי אפשרות כיון שכבר בזבזתי אותו".
ישראל : "טוב, אז תביא לי לפחות את הגוויה".
השכןן: "מה תעשה בגויית חמור?"
ישראל: "אוציא אותה להגרלה" .
השכן: "אינך יכול להוציא להגרלה חמור מת".
ישראל: "בוודאי שאני יכול, חכה ותראה. אני לא
אספר שהחמור מת".
כעבור חודש ימים פוגש השכן את ישראל ושואל
אותו: "מה היה עם החמור המת?"
ישראל: "הוצאתי אותו להגרלה" מכרתי 500 כרטיסים
תמורת שני שקל כל אחד,
והרווחתי 998 שקלים".
השכן: "מישהו התלונן?".
ישראל: "רק זה שזכה בהגרלה, אז החזרתי לו את
מחיר הכרטיס שלו".
היום עובד ישראל במשרד האוצר ומוכר לנו אגרות
חוב ממשלתיות.