היה היה איש שעבד כל חייו וחסך כל כספו.
הוא היה ממש קמצן בנושא כסף.
הוא אמר לאשתו: כשאמות, אני מבקש שתיקחי את כל כספי ותשימי אותו יחד עימי בארון הקבורה.
אני רוצה לקחת את הכסף איתי לחיים שאחרי החיים.
אשתו הבטיחה לו מכל הלב שאחרי שהוא ימות היא תשים את הכסף בארון.
ובכן יום אחד הוא מת ואשתו ישבה בלוויה לבושה שחורים כשחברתה לידה.
כשהטקס עמד להסתיים ועמדו לסגור את הארון היא ניגשה עם קופסה שהייתה בידה
והניחה אותה בארון. הקברן סגר את הארון במנעול והוריד אותו לבור.
חברתה אמרה לה: "אני בטוחה שלא היית מספיק טיפשה כדי לקבור את הכסף יחד עם בעלך."
אמרה האישה : "אני נוצרייה מאמינה ולא יכולה לחזור מהבטחה שנתתי לבעלי."
"את רוצה לומר ששמת את כל הכסף בארון יחד איתו?"
"בוודאי", אמרה האישה, "הכנסתי את כל הכסף לחשבוני בבנק ורשמתי לו צ'ק. אם הוא יוכל לפדות אותו אז הוא יוכל להשתמש בכסף."
