נשלח: 12 ינואר 2010, 10:01
בית משפט השלום בחיפה חייב בשבוע האחרון את תושב העיר איגור וולודרסקי לפצות את שכנתו בכ-90 אלף שקלים, משום שלטענתה הבריח קונים פוטנציאליים לדירתה לאחר שהציב על גג הבניין ובחצר המשותפת שש צלחות לוויין. לדברי השופט, וולודרסקי יצר הרתעה פסיכולוגית מפני מגורים בבניין על ידי שימוש בצלחות לוויין שהציב. עוד קבע השופט כי צלחות לוויין גורמת להרתעת קונים ממגורים "ללא קשר לשאלה אם נשקפת מהן סכנה כלשהי לבני אדם (כגון מקרינה) אם לאו".
מדובר בבניין של שתי קומות ובו ארבע דירות. על פי כתב התביעה שהגיש רון ברנט, עורך דינה של השכנה, יעל שאלתיאלי, החצר המשותפת של הבניין חולקה בין הדיירים כך שכל דייר קיבל שטח פרטי משלו. ואולם, משהחליטה שאלתיאלי למכור את הדירה היא גילתה שהשכן מהקומה התחתונה השתלט על שטחה, גידר אותו והציב בו צלחת לוויין - על הגג הוא הציב חמש צלחות נוספות.
עוד נטען כי וולודרסקי נהג להבריח את הלקוחות הפוטנציאליים לקניית הדירה על ידי צעקות והרתעתם בשל "קרינת האנטנות". במקרה שהגיע לקוח דתי שהביע התעניינות בדירה, "הזהיר" אותו וולודרסקי שבימי שבת הוא מדליק "מנגל עם בשר חזיר". לדברי עו"ד ברנט, וולודרסקי עשה כך בשל רצונו שלו לרכוש את הדירה במחיר זול.
וולודרסקי אמר אתמול ל"הארץ" כי מעולם לא פגש את הרוכשים הפוטנציאליים שבאו לראות את הדירה והסביר את "אזהרתו" ללקוח הדתי בגין "המנגל בשבת" בכך שהוא רצה להיות הגון כלפיהם ולהסביר את אורח חייו, שעלול לא להתאים להם.
בנוגע לרצונו לקנות את הדירה במחיר מוזל אמר וולודרסקי כי "היוזמה לקנות את הדירה באה מצד העורך דין של שאלתיאלי. אז חשבתי לקנות לבני את הדירה. הצעתי מחיר אבל זה לא הסתדר ובזה זה נגמר". ואולם, השופט יהושע רטנר לא התרשם מהסבר זה וקבע כי הוא דוחה את טענות וולודרסקי. לדבריו, "מלבד השתלטות על החצר והתקנת האנטנות, עשה הנתבע כל שביכולתו, גם במלים וגם בהתנהגות, כדי לסכל את מכירת דירתה של התובעת. עשה וגם הצליח".
בתגובה להחלטה אמר וולודרסקי כי הוא מתכוון לערער על ההחלטה וכן שהוא מצר על כך שהעניין הגיע לבית המשפט. "מעולם היא לא פנתה אליי וביקשה שאוריד את האנטנות. היו פונים, הייתי מוריד", הוא אומר. "אבל לא זה מה שהוריד את ערך הדירות. למה היא לא הצליחה למכור את הדירה לפני שבאתי? הרי היא הייתה ריקה. אני טיפחתי את הבית והסביבה, אני העליתי את מחיר הבית".
מקור:
מקור
מדובר בבניין של שתי קומות ובו ארבע דירות. על פי כתב התביעה שהגיש רון ברנט, עורך דינה של השכנה, יעל שאלתיאלי, החצר המשותפת של הבניין חולקה בין הדיירים כך שכל דייר קיבל שטח פרטי משלו. ואולם, משהחליטה שאלתיאלי למכור את הדירה היא גילתה שהשכן מהקומה התחתונה השתלט על שטחה, גידר אותו והציב בו צלחת לוויין - על הגג הוא הציב חמש צלחות נוספות.
עוד נטען כי וולודרסקי נהג להבריח את הלקוחות הפוטנציאליים לקניית הדירה על ידי צעקות והרתעתם בשל "קרינת האנטנות". במקרה שהגיע לקוח דתי שהביע התעניינות בדירה, "הזהיר" אותו וולודרסקי שבימי שבת הוא מדליק "מנגל עם בשר חזיר". לדברי עו"ד ברנט, וולודרסקי עשה כך בשל רצונו שלו לרכוש את הדירה במחיר זול.
וולודרסקי אמר אתמול ל"הארץ" כי מעולם לא פגש את הרוכשים הפוטנציאליים שבאו לראות את הדירה והסביר את "אזהרתו" ללקוח הדתי בגין "המנגל בשבת" בכך שהוא רצה להיות הגון כלפיהם ולהסביר את אורח חייו, שעלול לא להתאים להם.
בנוגע לרצונו לקנות את הדירה במחיר מוזל אמר וולודרסקי כי "היוזמה לקנות את הדירה באה מצד העורך דין של שאלתיאלי. אז חשבתי לקנות לבני את הדירה. הצעתי מחיר אבל זה לא הסתדר ובזה זה נגמר". ואולם, השופט יהושע רטנר לא התרשם מהסבר זה וקבע כי הוא דוחה את טענות וולודרסקי. לדבריו, "מלבד השתלטות על החצר והתקנת האנטנות, עשה הנתבע כל שביכולתו, גם במלים וגם בהתנהגות, כדי לסכל את מכירת דירתה של התובעת. עשה וגם הצליח".
בתגובה להחלטה אמר וולודרסקי כי הוא מתכוון לערער על ההחלטה וכן שהוא מצר על כך שהעניין הגיע לבית המשפט. "מעולם היא לא פנתה אליי וביקשה שאוריד את האנטנות. היו פונים, הייתי מוריד", הוא אומר. "אבל לא זה מה שהוריד את ערך הדירות. למה היא לא הצליחה למכור את הדירה לפני שבאתי? הרי היא הייתה ריקה. אני טיפחתי את הבית והסביבה, אני העליתי את מחיר הבית".
מקור:
מקור